העמק דבר על במדבר יד:טו

את העם הזה. אנשי הצבא:

כאיש אחד. היינו בשעה אחת. כ״ז יספרו מצרים ליושבי הארץ הזאת. שיודעים כמה אתה מחבבם במדבר. וכי המתה אותם בשעה אחת. וזה פלא:

ואמרו הגוים. המה מצרים לא יוכלון לומר עתה מבלי יכולת וגו׳ שהרי המה ראו מה שנעשה ע״י גלוי שכינה בהעברת ה׳ בהם ובאלהיהם שפטים. אשר מן הנמנע לחשוב כי לא יוכל לעשות בגלוי שכינה כאשר הקב״ה נראה בקרב ישראל בהיותם במדבר עד כה. כל אשר חפץ ה׳. ואינו דומה לתפלת משה על ההר בשעת העגל כמבואר בס׳ דברים ט׳ כ״ח. פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכולת ה׳ וגו׳. דשם עוד לא נראה שהקב״ה בקרב ישראל יוכלו לחשוב דגלוי שכינה א״א להיות אלא כרגע. משא״כ בכניסה לארץ שאינו יכול להנהיג את ישראל בגלוי שכינה. אבל כאן בעמדם בקדש ברנע וכבר שמעו כי ה׳ בקרב העם הזה בגלוי שכינה. א״כ לא היו יכולין המה לומר כלל אע״ג שיהיה הדבר לפלא:

הגוים אשר שמעו את שמעך. ולא ראו היד הגדולה כמצרים: