העמק דבר על במדבר יא:כה

וידבר אליו. כבר נתבאר לעיל י״ז שהיה גם דבור מפורש שנופל ע״ז לשון וידבר אליו. ומזה הרוח נאצל כח הנבואה על הזקנים. לבד מה שהיה עוד דבור בתורה שבעל פה כמש״כ לעיל:

ויתנבאו ולא יספו. משמעות ולא יספו מבואר בספרי ובגמ׳ סנהדרין די״ז ובת״א ולא פסקין. ולפי הפשט נראה משום דזה כלל גדול שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון א׳ כדאי׳ בסנהדרין דפ״ט. וא״כ כששני נביאים מתנבאים ענין א׳ בע״כ אחד מוסיף ע״ח איזה דבר. והודיע הכתוב דהזקנים הללו נתנבאו מה שאמר משה בשם ה׳. אבל ולא יספו מאומה. אלא הגידו מה שאמר הקדוש ב״ה למשה במכוין. והיינו משום שנבואתם לא בא אלא מהאצלת רוח משה. משא״כ אלדד ומידד התנבאו ענין א׳ מה שלא בא תחלה למשה: