העמק דבר על במדבר יא:יב

האנכי הריתי. שהיו לי כמו האם שמפייסת את התינוק בשני דברים. גם בטבע הילד שנגרר אחר אהבת האם. גם בשדיה. עוד זאת שנוח לה לסבול הטפול מחמת הנאת גידול בנה. וגם הנאת החלב שנוח להניק:

אם אנכי ילדתיהו. אב המגדל את היונק יש לו עכ״פ הכשר א׳ לפייס את התינוק מצד שנגרר בטבע אחר האב. וגם נוח לו לסבול הטפול מטעם זה:

כי תאמר אלי שאהו בחיקך. כדכתיב ויצום על ב״י ותניא בספרי א״ל בני סרבנים הם כו׳ והרי צום לסבול מהם:

כאשר ישא האומן. האומנת חסר לה הכשר הראשון אבל יש לה הכשר השני היינו השדים להניק. וגם יש לה נחת בשעת הנקה. אבל האומן אין לו שום הכשר לזה באשר התכלית הוא על האדמה אשר נשבעת לאבותיו. ולבו הי׳ נוקפו ע״ז הרבה. וא״כ האיך אוכל לסובלם: