העמק דבר על ויקרא ט:כד

את העלה ואת החלבים. היה בדרך נס שהרי מתחלה היה לשרוף את החלבים שלמעלה לפני בשר עולה. אבל היה בדרך השגחה שיוקטר תחלה העולה ואח״כ חלבי שאר קרבנות כדין תורה שהעולה קודמת:

וירנו. אמרו שירה על העבר:

ויפלו על פניהם. התפללו על להבא שיהי׳ השכינה שורה ביניהם. והכי אי׳ בת״י. ובירושל׳ תענית פ״ד הביא ראיה מדכתיב וכל הקהל משתחוים זה המעמד. שהיו מתפללים כידוע. הרי דהשתחויה זו תפלה. וע׳ ס׳ בראשית כ״ד כ״ו: