העמק דבר על ויקרא כה:לח

אני ה׳ אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. הוא טעם על אזהרה ללוה שלא יתן נשך. והרי מה יעשה והוא נצרך ללוות ואינו משיג בל״ז. ע״ז הוא נותן טעם. שהרי הוצאתי אתכם מא״מ. שהיו מתפרנסים בשופי מיד המלך כידוע. וא״כ עלי להשגיח ולהזמין פרנסה:

לתת לכם את ארץ כנען. כבר נתבאר לעיל י״ד ל״ד דזה השם מורה על מסחור שהיו כנענים היושבים על הים והירדן מיוחדים בזה. ובא להסמיך בזה דלא נימא דרק להעוסקים בגידולי קרקע אסור להשיג ברבית. אלא ה״ה בעוסקים במסחור:

להיות לכם לאלהים. אפילו בחו״ל השגחתו עליכם: