העמק דבר על ויקרא כה:לה

וכי ימוך אחיך ומטה ידו וגו׳ גר ותושב וגו׳. המקרא מפרש שני אופני מטות. אם מטה ידו. היינו שיש לו נכסים ואחוזת שדה בא״י אלא שאין כחו יפה לזרוע. וידו כ״פ משמעו כחו כמש״כ בס׳ בראשית מ״ו ד׳. ועוד תנאי עמך. היינו שאתה מכירו ורגיל עמך כפרש״י להלן מ״ז. אז והחזקת בו. בהלואה. ומש״ה הקדים הכתוב דוקא מטה ידו ודוקא עמך. שאתה יודע שהוא נאמן לשלם לאחר שיראה זרע תבואה באחוזתו:

גר ותושב. אם ימוך איש שאין תקוה שישלם כמו גר ותושב שאין לו אחוזה בארץ. וה״ה אחיך כה״ג. והוי כמו דכתיב וכי ימוך אחיך גר ותושב אז וחי עמך אזהרה להחיותו ולא ימות לשחת ח״ו ומיירי בא״י שחיות הרגיל היה מן הקרקע ואחוזה בארץ. והדבר מובן שזה אינו מצוה התלויה בארץ. וה״ה בחו״ל שחיות האדם תלויה באומנות או במסחר. וזה אין נ״מ בין אחיך לגר ותושב. והנ״מ הוא בהליכות עולם של אותו עני ומך. וע״ז כתיב עוד אל וגו׳: