העמק דבר על ויקרא כה:יט

ונתנה הארץ פריה וגו׳. אם נפרש על שני תבואות הוא פלא. דמה זה שייך לכאן ומקומה ר״פ בחקתי וגם שם כתיב יבולה וכאן כתיב פריה. וכל סדר הפסוקים שאחריה וכי תאמרו מה נאכל וגו׳ אינו מבואר למה זה הקדים הכתוב וכי תאמרו וגו׳ ואם לא יאמרו מה נאכל. מה יהיה בשביעית. אלא ענין הכתוב ונתנה הארץ פריה קאי על שנת שביעית ויובל דיהיה כ״כ ברכה בפרי העץ ובספיחיה שיהיה לאכול לשובע מיהא בשנים האלה. אלא שלא ישארו לסחורה דאסור אבל למאכל השעה יהיה די גם עפ״י רבוי הגדולים גם עפ״י ברכה במעים כפי׳ הספורנו:

וישבתם לבטח עליה. לא תהיו נצרכים לתור ממקום למקום אחר מזונות כדאי׳ בב״ק פ׳ הכונס רעב בעיר פזר רגלך. אבל לא תהיו צריכים לכך אלא תשבו לבטח הוא מלשון טח. והיינו דבמקרא הקודם הקדים הכתוב על הארץ ואח״כ לבטח. וכאן כתיב להיפך. תחלה לבטח ואח״כ עליה. משום דשם הנושא הוא הארץ שלא תהיו יראים לשבת בא״י מפני הגייסות. וכאן הנושא הוא הישיבה במקום אחד לא נודדים בא״י ממקום למקום כדרך שני הרזון: