העמק דבר על ויקרא כג:לו

עצרת היא. תכלית המועדים מה שרצה הקב״ה שיתאספו ישראל לירושלים וליראות בעזרה הוא כדי ללמוד חכמה ומוסר מן הכהנים. שהרי בירושלים הוא מקור לכל דבר ה׳ ומשם למדו איך להתנהג בשובם אחר החג לביתם. והנה בימים הראשונים של החג היו כל ישראל טרודים בראיה ובחגיגה ובשלמי נדר ונדבה הבא בחוה״מ מכל השנה. ורק ביום אחרון של חג שוב לא היה קרבנות ראיה וחגיגה אלא מי שעבר ולא הביא בראשון וזה אינו כדין כמש״כ הרמב״ם הל׳ חגיגה פ״א. ומש״ה לא היה מצוי. ונו״נ אינו בא ביו״ט ורק שלמי שמחה היו מביאין והיו כל ישראל פנוים אז לקבל מוסר ותוכחה. ומש״ה נקרא יום השמיני עצרת: