העמק דבר על ויקרא כא:א

אמור ואמרת. לפי הפשט הוא כמו דבר ואמרת. היינו תחלה אמר הפ׳ כמו שהיא ואחר כך הביאור כך פי׳ אמור ואמרת. אך באשר דמשונה הלשון אמור ואמרת. פי׳ חז״ל דשניהם על ביאור. היינו לעצמן ולהזהיר על בניהם:

אל הכהנים בני אהרן. באשר כתוב לא יטמא בעל בעמיו דמשמעו אדם גדול כמו בעלי יריחו וכן הרבה והיה ס״ד דה״ה ישראל שהוא גדול בעירו ומיקרי כהן כמו ובני דוד כהנים היו מש״ה פירש הכתוב דוקא בני אהרן מוזהרים:

לנפש. ע׳ ספר במדבר י״ט י״ג:

בעמיו. קיבוץ אנשים במנהג מיוחד נקרא עם כמש״כ בספר בראשית כ״ח ג׳ ותחת כהן נטפלים כמה קיבוצי עם ולכל אופן לא יטמא: