העמק דבר על ויקרא כ:כ

ערירים ימותו. ובמקרא דבסמוך כתיב ערירים יהיו. וידוע ההפרש בין שתי הלשונות אבל בזה התלמודים מחולקים. בבבלי שם מפרש דחדא יליף מחבירו ומשניהם למדנו על כל ח״כ שבתורה שהם בערירי בשני האופנים. והוא דעת רש״י בכתובות ד״ל ובכ״מ. אבל בירושל׳ שבת פ׳ כ״ג וביבמות אי׳ דבמקום דכתיב ערירים ימותו משמעו שימותו בניהם הנולדים ובמקום דכתיב ערירים יהיו משמע שלא יולידו. ואין למדין זמ״ז ומכש״כ שאין כל עריות ושאר ח״כ למדים מהם. וזהו כעין שיטת התוס׳ ריש יבמות אלא שהם ז״ל ס״ל דכל עריות ודאי בכלל ערירי וכ״כ הרמב״ן לעיל י״ח כ״ט. ולדברינו בשם הירושל׳ אינו כן [ואריכות הדברים מבואר בקדמת העמ״ש ח״ש בסימן ד׳]: