העמק דבר על ויקרא יח:ט

מולדת בית וגו׳. לפי הפשט הוא כפי׳ הראב״ע בשם י״א שהוא לשון גידולים. בין שנתגדלה בית אביה עם האח או מולדת חוץ מבית אביו. והכי היה ראוי לפרש להלן י״ב בת אשת אביך מולדת אביך. שהיא חורגתו כמשמעו ונתגדלה אצלו ובזה מיקרי אחותך. כמו שאמר אמנון על תמר אחותי. והכי נקראת סרח בת אשר אע״ג שלא היתה בתו ממש אלא בת אשתו כמבואר בסה״י וכמש״כ בס׳ במדבר פ׳ פינחס וכן כלב בן יפנה יאיר בן מנשה. אבל בא הקבלה שחורגתו מותר ואחות כזה מותרת. ובפי׳ אמרה תמר לאמנון כי לא ימנעני ממך. והרי למדנו מזה שעיקר הוא קבלה בע״פ: