העמק דבר על ויקרא יח:ג

במעשה וגו׳ לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו. הקדים אזהרות הללו לפ׳ עריות באשר אדם עושה עבירה זו בשני אופנים. א׳ מראש פרעות התאוה פורץ גדר חקי התורה וחקי הדעת של האדם ג״כ. אבל זה האופן לא מיקרי הליכה אלא מעשה משום שאינו בא אלא במקרה. ב׳ מחקי המדינה שכך הנהיגו להתהלך באופנים הללו. והעובר על חקי התורה אינו מצד תאוה אלא כך המנהג. ע״כ הקדים הכתוב כמעשה ארץ מצרים שראיתם רגילים לפרוץ בתאותם כל חקי ודעת אנושי אתם לא תעשו כן. ותגדרו בפני התאוה הבא במקרה:

ובחקתיהם. שחקקו מדעת גדוליהם שראוי לנהוג כך להיות אח נושא אחותו וכדומה:

לא תלכו. לא תנהגו. מלשון הליכות עולם לו בחבקוק ג׳. היינו הנהגת העולם. וכן הרבה. ומש״ה לא כתיב מעשה א״מ וארץ כנען ביחד. היינו כמעשה א״מ אשר ישבתם בה. וכמעשה ארץ כנען וגו׳ לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו. היינו משום דבמצרים לא היו חקים בעניני אישות ולא היה רק מעשה תאוה. אבל בארץ כנען היה גם מעשה תאוה גם חקים רעים:

אשר ישבתם בה. אשר אני מביא אתכם שמה. באמת אין נ״מ בזה וגם כל חקות העובדי כוכבים אסור אלא משום דמחמת זה אתם עלולים להיות נכשלים באלה ע״כ הנכם צריכים להזהר הרבה כמש״כ להלן ה׳. כאשר יבואר שם. וכיב״ז הרבה בספר דברים כמו שם ו׳ י׳ השמר לך וגו׳ ובפרשת נצבים יבואר הרבה ברצות ה׳. שהזהיר הכתוב לעשות נדרים במקום שעלול להיות נפרץ ביותר . וכן איתא בעבודת כוכבים די״ז ב׳ דלא ליזיל אפיתחא דזונות דלא כייף יצריה ובמקום דלא אפשר בע״כ צריך לעצות אחרות שלא יכשל:

ארץ כנען. ייחד הכתוב אומה זו. מבואר שהם היו מקולקלים ביותר מכל שבע אומות. דבאמת אי׳ בב״ר פ׳ לך כשבא א״א לא״י ראה אותם חורשים בשעת זריעה כו׳ ונהנה מזה שראה אותם עוסקים בד״א ולא בתאוות. אבל הוא נכנס מצפון א״י. אבל הכנענים היושבי׳ על הים ועל יד הירדן שעוסקים במסחור המים היו משוקעים בתאוות ביותר: