העמק דבר על ויקרא טו:טז

את כל בשרו. שינה הכתוב בלשון ממה שכתוב בזב את בשרו. והרי גם בזב דבעינן מים חיים אינה מועלת הטבילה כ״א את כל בשרו. אלא מכאן יצא הדרש מים שכל גופו עולה בהן. פי׳ לא שיהא מתכסה בהן ואם כן היה אפשר דסגי בשעור פחות מארבעים סאה ותלי׳ באופן הטבילה אם בעמידה או בישיבה. אבל במקוה בעינן שיהא עולה כל גוש כשהוא עומד. והוא כשעור קומה ורוחב אדם דהיינו אמה על אמה ברום ג״א. וחז״ל הוסיפו לבאר לא שבעינן שיטבול ממש בדרך עלייתו אלא בעינן שיעור כמו שהיה טובל בדרך עלייתו. ומש״ה פירשו דשיעור מקוה מ׳ סאה. זהו פי׳ הראב״ד בס׳ בעלי הנפש. וע׳ מש״כ בהע״ש סי׳ צ״ו אות י״ג: