העמק דבר על ויקרא י:ה

כאשר דבר משה. מיותר והיה ראוי לכתוב ויעשו כן. אלא משום דעיקר הצווי להם היה להוציא הטומאה מאת פני הקודש שמצוה בלוים אבל אחר שהוציאו משם היו יכולים למוסרם לכתפים אחרים לישא חוץ למחנה ולא שייך כאן משום המתחיל במצוה א״ל גמור שתחלת העשיה היה לשם קודש. וה״ז כדכתיב בד״ה ב׳ כ״ט ט״ז שהכהנים מסרו ללוים. אבל המה נשאו בעצמם אל מחוץ למחנה וע״ז כתיב כאשר דבר משה מעצמו משום שזה היה כבוד המתים בגדולי ישראל הללו. וע׳ בס׳ במדבר ה׳ ד׳ דביארנו משמעות כאשר דבר וגו׳ לא לפי הכונה אלא כאשר דבר: