העמק דבר על ויקרא י:י

ולהבדיל בין הקדש וגו׳. הוסיף הקב״ה לתת עצה אחרת לשמח הלב ולהסיח דעתו מצער. היינו ע״י יינה ש״ת המשמחת לב כדכתיב פקודי ה׳ ישרים משמחי לב. וביומא דע״ב אי׳ זכה משמחתו. ומשמעות בין הקודש ובין החול ולא כתיב בין הקודש לחול ובין הטמא לטהור כמו להלן כ׳ כ״ה. כבר נתבאר להלן י״א מ״ז דפי׳ בין ובין היינו הספיקות הנופלים בין קודש ודאי בין חול ודאי ויש שנוטה ספיקו יותר לקודש ויש להיפך. וברור הספיקות והלכותיהם משמח הלב מאד כידוע מאמר החכם שאין שמחה כהיתר הספיקות: