העמק דבר על ויקרא א:ח

וערכו וגו׳. לפי הדרש דמיירי בהקטרת הנתחין כמש״כ הרמב״ן אין סדר המקרא מכוין שהרי אח״כ כתיב וקרבו וכרעיו ירחץ במים והוא ע״כ לפני הקטרה. והנראה לפי הפשט פי׳ וערכו הוא סידור הנתוח שהרי לא נתבאר בפרטו׳ אופן הנתוח. והזהיר הכתוב שיהא לפי ערך העצים שעל האש. דבמשכן שהיה כל המערכה אמה על אמה ואי יהיה עריכת נתחים משור הגדול יותר מאמה יהא בולט חוץ למערכה וזה אינו כבוד. ע״כ הזהיר הכתוב וערכו בני אהרן וגו׳ שיראו קודם העלות על המזבח שיהיו סדור הנתחים שיעשו הבעלים לפי העצים אשר על האש וגו׳. והבעלים אין עולין עה״מ לראות האש. זהו פירוש המקרא וסדורו אז במשכן. ולדורות בא המקרא להקטרה במזבח עצמו. וכיב״ז מתפרש פ׳ שלימה בסדר אחרי פ׳ שחוטי חוץ הבדל הפי׳ איסור שחיטה במדבר מפירושו לדורות כאשר יבואר שם ברצות ה׳. וע״ע להלן ח׳ כ׳ בפי׳ מקרא זו לדורות:

את הראש ואת הפדר. כת״י זה פריסותא דתרבא. והוא המכסה שבכל המקרא והוא טוב לכסות בית השחיטה שבראש: