העמק דבר על בראשית ו:יז

את המבול. שם מבול הוא מלשון יובל או תובל קין שהוביל העולם להשחתה. ובאיזה אופן שהי׳ השחתת העולם אם במים אם באש הי׳ נקרא מבול. ואמר אלהים שהמבול שאמרתי להשחית הארץ ויושביה יהי׳ מים למען.

לשחת כל בשר וגו׳ כל אשר בארץ יגוע. שתי פעולות. הא׳ לשחת היינו שימותו. שנית להמחות הבשר אשר יהי בשעת המבול על הארץ. לאפוקי אשר יהי מונח בתוך הארץ. כמו שיבואר להלן ז׳ כ״ג. ושורש גוע. פעם משמעו מיתה קלה שלא ע״י חולי ויסורין ומש״ה כתיב הכי במיתת צדיקים. והיא גויעת הרוח החיוני. ופעם משמעו הוא מחיית בשר הגוף למים. וע״כ היה המבול מים ומש״ה כתיב כפל לשחת כל וגו׳ וגם כל אשר בארץ יגוע. להודיענו דכאן הפי׳ כמשמעות השני דעל המיתה כבר כתיב לשחת. וע׳ ס׳ במדבר י״ז כ״ח שני משמעות אלו במ״א: