העמק דבר על בראשית מז:ד

ויאמרו אל פרעה. עתה הגיעו לבקשתם שהרי כבר יודעים מטוב ארץ גושן:

לגור בארץ באנו. כחשו לו ולא הודיעו דבר ה׳ שישארו כל ימי חייהם במצרים עד עת קץ אלא באו לגור על משך שני הרעב:

כי אין מרעה וגו׳. ואע״ג שודאי היו מאכלי בהמה בא״י וכמ״ש לעיל מ״מ אחרי כי כבד הרעב בארץ ואוכלים האנשים עשבי השדה ואין מרעה לצאן אשר להם, ע״כ ישבו נא עבדיך בארץ גשן. והנה אמנם לא דברו כזב לפרעה שבאו לגור כי באמת כיוונו בזה שרצונם להיות גרים ולא כאזרחי הארץ וכדבר ה׳ לא״א כי גר יהי׳ זרעך וכמו שביארנו במקומו: