העמק דבר על בראשית מז:כט

ימי ישראל. ולא כתיב יעקב. באשר לא הרגיש חולי וחלישות שיבין מחמת זה כי קרבו ימיו. אלא מחמת שהוא ישראל הי׳ לו הערה רוחנית שקרבו ימיו:

ויקרא לבנו ליוסף. לא רצה להמתין עד שיחלה ויגיע לברכות הבנים ואז יקום על מבוקשו בדבר הקבורה. דא״כ יאמרו דמש״ה העלהו בבכורה כדי שיבטיחו על הקבורה. וא״כ אין זה מרוה״ק. מש״ה הקדים להתברר על הדבר טרם ידע יוסף שמץ מדבר הבכורה:

שים נא ידך תחת ירכי. לעיל כ״ד ב׳ ביארנו שעיקר דבר זה אינו לשבועה. אלא כמו כריתת ברית שבין אדם לחבירו. שהי׳ מנהג ליתן יד על יד. כלשון המקרא ביחזקאל י״ז י״ח והנה נתן יד. אבל אב עם בנו ואדון עם עבדו אין ד״א להשוות יד ליד. ע״כ נהגו להניח היד תחת הירך:

חסד ואמת. אמר שתבטיח יהי׳ חסד ואמת שמקיים הבטחה: