העמק דבר על בראשית לט:יד

איש עברי. לא אמרה להן עבד כמו שאמרה להאדון. משום דלפי דבריה לאנשי ביתה שבא לשכב עמה ממש. אין נ״מ אם הוא עבד או ב״ח משרת בבית הכל הוא עול גם לו גם להאדון שהביא איש כזה לבית:

עברי. שידוע היה שהעברים מחוממים בכל מעשיהם כדאי׳ ביצה דכ״ה ב׳ דתיהם של אלו אש. ופרש״י מנהגם של אלו אש שהן עזים כאש:

לצחק בנו. הבינה מדברי יוסף טענות מיוחדות שא״א למלא רצון אשת האדון בפרטות. מה שאין בזה טעם בשארי בני בית. וגם ראתה אותו יפה שהוא סיבה עלולה לזנות כדאיתא ביומא דל״ה ב׳ נאה הייתי וטרוד ביצרי. ע״כ חשבה שבאמת הוא רועה זונות ומפתה נשי הבית מש״ה מצאה לב לאמר להן בפשיטות לצחק בנו עד שבא אלי לשכב עמי. לפתות אותי שאתרצה לו:

ואקרא בקול גדול. כפי הראוי להיות נבהל על פתוי כזה: