העמק דבר על בראשית לז:כב

אל תשפכו דם. אזהרת ה׳ שבא בפי׳ שופך דם האדם וגו׳ קשה לעבור מאזהרה הנלמדת מן הדין ומש״ה קיי״ל במ״ק פ״ג באושא התקינו אב״ד שסרח אין מנדין אותו היינו משום דכתיב בפי׳ ונשיא בעמך לא תאור וכן הרבה ועיין מש״כ בס׳ ויקרא י״ג מ״ה ובכ״מ שהעונש ב״ש גם כן חמור יותר ע״כ אמר אל תשפכו דם אפילו אם הוא חייב אלא השליכו אותו אל הבור וימות תחתיו ברעב ובחוסר כל.

הזה אשר במדבר. שלא ישמע קולו בעיר וימשכו אותו. אמנם הוא כוון בזה להרחיק המקום ממקום מושבם ויוכל אח״כ להשיבו אל אביו בלי ידיעתם.

ויד אל תשלחו בו. אחר שתשליכוהו הבורה שוב אל תשלחו בו יד להכותו וכדומה ולא לעשות בו תרי דיני:

למען וגו׳. כדי להבין המקרא כ״ט הקדים הכתוב שלא כוון ראובן שימות תחתיו אלא מתחלה השכיל להרחיקו מהם. והיינו להציל אותו מידם ואח״כ להשיבו אל אביו. דבאמת היה בדעת ראובן שלא להאשים את יוסף על חלומותיו ועל דבריו שנראה שאינם מהוגנים וכמו שאמר ראובן להאחים אח״כ הלא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד ופירושו שכ״ז אינו אלא מעשה ילדות וכן קרא אותו בזה הלשון הילד איננו. אבל לא היה יכול ראובן להוציא מלבבם האשם ע״כ הפיס דעתם בדברים הללו: