העמק דבר על בראשית לה:יב

ואת הארץ וגו׳. בזה פירש ה׳ ליעקב מהו וקהל גוים. דיעמוד ממך שני בנים שיהיו מחולקים בארץ כמו גוי שיש לו ארץ בפ״ע מיוחד על שמו. והיינו כשבא יעקב ואמר ליוסף בדבר מנשה ואפרים א״ל דבר ה׳ ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת וגו׳ ולא הודיעו מאמר ה׳ גוי ולא הברכה של מלכים. דזה אינו שייך אלא לבנימין. והנה יעקב אמר לקהל עמים. באשר יש עם בפ״ע תחת מלוכה אחרת ויש להם גם ארץ מיוחדת וא״כ הי׳ ראוי גם להקב״ה לומר וקהל עמים יהי׳ ממך. אבל בשביל שאמר ה׳ גוי לענין מלוכה שזה אינו אלא בגוי בפ״ע. מש״ה אמר וקהל גוים אבל יעקב שלא אמר גוי אמר קהל עמים:

אתן את הארץ. מיותר והכי מיבעי לך ולזרעך אחריך אתננה. אלא בא ללמד ששתי נתינות וחלוקת הארץ תהיינה היינו חלוקת יהושע וחלוקה דלעתיד ובשניהם יהיו מנשה ואפרים מחולקים בשני חבלים כמבואר בס׳ יחזקאל ואע״ג דבשערים לא יהיו מחולקים כדכתיב שער יוסף אחד אבל בחלוקת הארץ יהיו שנים: