העמק דבר על בראשית כה:כג

שני גוים. כבר ביארנו בפ׳ נח דגוי הוא אומה המולכת בפ״ע:

בבטנך. שבעודם בבטן כבר נתמנו שרי מעלה לכל ילד בפ״ע וכענין דכתיב בשירת האזינו בהנחל עליון גוים בהפרידו ב״א וגו׳. ויבואר שמה בעז״ה:

ושני לאמים. לאום הוא אומה המתנהגת בטבע המיוחדת לה משארי אומות. ובאשר יש שתי אומות שמולכות כל א׳ בפ״ע ומ״מ מנהגן וטבען שוה. אבל שני לאומים המה נפרדים גם בטבעם:

ממעיך יפרדו. הבדל שביניהם יהא ניכר תיכף ביציאתם מן הבטן:

ולאם מלאם יאמץ. באשר יש שני לאומים שאינם נוגעים זב״ז. לא כן המה תמיד יאמצו זה מזה:

ורב יעבד צעיר. אמר ה׳ לשון דמשתמע בתרי אפי. דאלו אמר בהחלט שהרב יהיה עבד להצעיר. היה אומר ורב יעבוד לצעיר. ואלו אמר בהחלט להיפך היה אומר ורב יעבוד בצעיר. עתה משמעו בשני אופנים. אבל איך שהוא. האחד יעבוד את השני וזה תלוי לפי השעה: