העמק דבר על בראשית יז:ד

הנה בריתי אתך. לעזרך למה שאני מדבר אתך:

והיית לאב המון גוים שעד כה שקרא אברהם בשם ה׳ וגייר כמה אנשים לא הי׳ אלא אותם אנשים שנתגיירו לגמרי ונכנסו בכלל עובדי ה׳ בתורתו שלמדם אברהם וכמבואר בגמ׳ סנהדרין דצ״ט ע״ב ובעבודת כוכבים ד״ט דמשמעות ואת הנפש אשר עשו בחרן. הוא שלמדם תורה. ודבר זה א״א בכל העולם ומראש מקדם לא הי׳ הכונה אלא להציב גבולות עמים למספר בנ״י. אבל לא שיהיו כולם בכלל עדת ישראל. אבל זה הי׳ הרצון והתכלית שיהיו כל אוה״ע יודעים את ה׳. והאלילים כליל יחליף ולדבר זה הזהיר הקב״ה את אברהם שיהי רצונו להשקיע דעתו להיות לאב המון גוים להכירם את ה׳. ובזה יהי׳ נקרא אב המון גוים כאב המעמיד את בנו על דעת ישרה ובזה נתבאר דבר ה׳ הקודם

התהלך לפני היינו שיפרסם אלהותו אפי׳ לפני אוה״ע שאינם מוכשרים לקבל גירות גמור:

והיה תמים. דבזה יהי׳ נשלם צורת האדם השלם. כאשר ע״י יהי מתגלה כבוד ה׳ בכל הבריאה ויהי בזה כדמותו כצלמו שהוא שיעור קומה שעלה ברצונו ית׳ שיהי נמשך הבריאה לפ״כ. והיינו שהקדים ה׳ אני אל שדי שאמרתי לעולמי די. ולא נעשה שיעור הבריאה בלי חשבון אלא אני עשיתי השיעור מצומצם לפי השלמת התגלות כבודו שהוא תכלית הבריאה. כמאמר ישעי׳ הנביא כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו וזהו כונת מאמר ה׳ למשה ואולם חי אני וימלא וגו׳ כמבואר במקומו וע׳ מש״כ לעיל ב׳ ד׳. וא״כ אין האדם שלם כדמותו אם לא שהוא ראוי שיתגלה כבודו ע״י בכל העולם. ואם שלא נעשה כן בפועל מכ״מ שלימות אינו תלוי אלא כשהוא בכח וברצון להגיע לכך. ובזה שעשה אותו הקב״ה לאב המון גוים נתבאר כוונת המאמר וארבה אותך במאד מאד. שיהיו כל אוה״ע מודים ומכירים טובה לאברהם במה שהוא הכיר אלהות בעולם. וע״י זרעו שהלכו אחריו נסתבב שלא יבערו גם המה באלילים: