העמק דבר על בראשית יד:כא

תן לי הנפש. מובן שהבין מלך סדום שהמה לאברם שזכה מן ההפקר כמציל מן הארי ומן הלסטים וע״כ ביקש שיתן לו:

והרכוש קח לך. לשון קח משמע שהמה עדיין אינם שלו. וכן אמר אברהם בפירוש ואם אקח מכל אשר לך. וא״כ לא נצרך מלך סדום לבקש הנפש. אבל הענין דודאי אע״ג שהיה אברם אפשר לזכות מן ההפקר מ״מ ירא שמים אינו עושה כן. כדאיתא בשבת דק״כ במציל מן האש. די״ש לא ניחא לי׳ דליתהני מאחרים וממילא המה לבעליהם הראשונים אבל עבדים אם לא היה אברם זוכה בהן היו זוכין בעצמן מן ההפקר כדאיתא בגיטין דל״ט גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהם עבדים בין גדולים בין קטנים קנו עצמם ב״ח. וא״כ היה אברם רשאי לזכות בהם קודם שזכו בעצמן היינו בגמר הפדיון מהמלכים שזכו בהם בקנין מלחמה. וע׳ ביבמות דמ״ו א׳. מש״ה אמר מלך סדום לאברם להפוך הדבר: