העמק דבר על בראשית יב:ה

ויקח אברם. אז הי׳ אברם בראש הנוסעים וכל הטפלים עמו. כמש״כ להלן י״ג ג׳ וילך למסעיו שהלך לאט לאט לפי הכבודה שעמו. כן הי׳ כאן אחר שהחזיק בדרך וידע שלא יהיה לו מניעה מגוף הליכה שוב ראה לחוש לאבידת הממון וכל היקום אע״ג שהוא נגד הזריזות לגמר המצוה מכ״מ גם שמירת נכסים הוא ענין ראוי לחוש וכמש״כ בס׳ דברים ג׳ י״ט שאמר משה רבינו שראוי לעשות דבר שאינו הגון במדת ד״א בשביל שמירת הנכסים. משא״כ בתחלה שהי׳ משער שאם הי׳ מתעכב בשביל שמירת הנכסים הי׳ יכול להיות מניעה לעיקר הליכה ע״כ הוחלט אצלו לצאת תומ״י ויעבור עליו מה. וזה כלל גדול מה שיש ללמוד בדרך המצות. וע״ע להלן י״ג ג׳ ול״ג י״ז: