העמק דבר על שמות ד:כה

ותכרת את ערלת בנה. כדי להטיף דמו ויהא לכפרה על אישה שנתחייב למות. ולא רצתה לחתוך אבר אחר של הבן ולעשותו בע״מ. ע״כ כרתה ערלת בנה. והוסיפה עוד. ותגע לרגליו. בחתכה את הערלה נגעה בצור גם בבשר רגליו באשר לא הית׳ הכונה משום מצות מילה רק כדי שילך שפע דם מבנה להיות כפרה על אישה:

ותאמר. כאלו מדברת עם בנה:

כי חתן דמים אתה לי. הבן מכונה בלשון חתן בשעת מותו כדתנן בנדה דף מ״ד. והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם. ומפרש בגמ׳ לענין אבלות. ואמרה להבן כי ניתן לה הבן להיות חתן דמים שתוציא דמו ממנו לכפרה על אישה: