העמק דבר על שמות לט:מג

וירא משה וגו׳. הסתכל עוד בכל מלאכה. והנה לפלא בעיניו כי עשו אותה כאשר צוה ה׳. בקבלות שבע״פ. כמש״כ לעיל ל״ד ל״ב. ובכ״מ. והיה לפלא כי עוד לא הי׳ שהות כ״כ ללמדם כל ההלכות ולהשים בפיהם שיגיע למעשה בלי שבוש. ובאמת כ״ז נעשה בכח בצלאל שהיה בצל אל וכוון מעצמו הלכות המשכן. כמו שידע משה. ובתוספתא מנחות פ״ז תניא וירא משה וגו׳ היכן צוה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. העלה התנא בביאור המקרא שראה שעשו כל דבר לשמו. באופן שראוי הוא להשראת שכינה. וע״ז שואל והיכן צוה שיהי׳ כן. ע״ז מפרש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וכמש״כ במקומו. שהוא צווי. שיעשו בזה האופן שיהא ושכנתי בתוכם:

ויברך אותם משה. לפי הפשט אישר חילם שיהיה ראוי שישרה השכינה בתוכו. ובתוספתא תניא מה הי׳ ברכה א״ל תשרה שכינה במעשה ידיהם. רמ״א כך ברכן ה׳ אלהי אבותיכם וגו׳ כשם שנתעסקתם במלאכת המשכן ושרתה שכינה על מע״י כך תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה על מע״י לפי זה פי׳ ר״מ שידע שתשרה שכינה על מע״י מזה שנעשה בסיעתא דשמיא בהצלחה נפלאה וברכם שיהי׳ כן בבהמ״ק: