העמק דבר על שמות לה:א

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. היינו האנשים והנשים כמש״כ הרמב״ן. ולא שהודיעם עתה אזהרה שאמר ה׳ אך את שבתותי תשמורו וגו׳. דזה ודאי אמר בכלל כל אשר דבר ה׳ אליו. וכן פרשה הסמוכה זה הדבר אשר צוה ה׳ לאמר קחו מאתכם וגו׳ א״א לומר שזהו ידיעה ראשונה מכל מעשה המשכן. דא״כ היאך שייך לומר את המשכן את אהלו וכל הענין. בעוד לא ידעו דבר מהו כ״ז. אלא ודאי מיד אחר שירד מהר סיני דבר להם כל הפרשיות של משפטים תרומה תצוה תשא עד מעשה העגל. אכן לא היו נאמרים בהקהל אלא מי שהוא ראוי לשמוע ולהבין. אבל ודאי היו כמה ע״ה אפילו בדור דעה הלז. וכש״כ נשים. והמה שמעו מהלומדים בדרך כלל ענין הפרשיות. עתה הקהיל את כל העדה האנשים והנשים. והזהירם על השבת נוסף על פ׳ אך את שבתותי תשמורו. והיינו שנכלל בלשון ה׳ שאמר למשה ואתה דבר אל בני ישראל וגו׳ וביארנו שם שדייק ה׳ בלשון ואתה. שהוא בעצמו ישגיח ויזהיר לכל אדם ע״ז ע״כ הקהיל ביחוד לענין פ׳ זו. ע״כ נפל בזו הפ׳ דעות ב״א ע״ה שאינן כהלכה ולא הניאן משה רבינו ממחשבתם והבנתם כאשר יבואר ומ״מ אחר שהיא כתובה בתורה ידענו שהיא מגוף התורה וראוי לדורשה על כל קוץ וקוץ:

אלה הדברים וגו׳. מה שכבר פירשתי לכם הדברים שצוה לעשות אותם. תדעו אשר ששת ימים וגו׳: