העמק דבר על שמות לג:ה

אמר אל בני ישראל וגו׳. הוסיף לפייסם על זה הצער ואמר כי יש להם לחוש יותר ממה שאמר להם תחלה פן אכלך בדרך דזה אינו משמעות כליון לגמרי אלא אכילה משמעות איזה חלק. ובזה לא נתפייסו ישראל כי נוח להם לקבל זה העונש משתסור השכינה מהם ח״ו. ע״כ נתאבלו. ואמר ה׳ כי יש להם לחוש פן יהי מעשיהם וקשי ערפם לגרום אשר יהי מדת הדין כי ברגע אחד יכלם ח״ו. וא״כ נוח להם שלא תהא השכינה בקרבם:

ועתה הורד עדיך מעליך. מה שאתה לבוש ממילא היינו עדי הראשון שיודע כל איש ישראל אשר ה׳ עמו בהשגחה נסתרת:

ואדעה מה אעשה לך. באיזה אופן להצילך מכל רע ולהתפרנס ע״י איזה אופן בטוח אע״ג שאין שכינתי עמך: