העמק דבר על שמות לב:כז

כה אמר ה׳ וגו׳. בודאי צוה הקב״ה לעשות כן ומ״מ לא כתיב הדבור מפורש משום שלא בא הדבור בדרך גזרה ואזהרה מפורשת שא״א לגזור על האדם להיות באהבת ה׳ למעלה מטבע אנושי ולהגיע למצוה זו. ומעולם לא מצינו בתורה אזהרה בזה האופן. ועי׳ מש״כ בס׳ ויקרא כ״ה י״ט. ולא דמי למצות קדוש השם דהתם כך המצוה למסור עצמו למיתה בפועל. והיא אפשר להעשות לשם גמול עוה״ב אפילו לא הגיע לאהבת ה׳. אבל במצוה שבאמת אין הכונה למות ח״ו אלא אם יעשה באהבת ה׳ באמת אז הזכות תעמוד לו שלא יסתכן. זה א״א להזהיר כלל מש״ה לא אמר ה׳ בפי׳ למשה דבר אל הלוים לעשות כן. אלא אמר לו אם היה נמצא מי שהוא לה׳ ולא יעשה מצוה זו אלא מחמת אהבת ה׳ אזי יעשה כן. ואחר שקרא משה במחנה והודיעו בני לוי אשר הנם מוכנים לכך. אמר להם כה אמר ה׳ אלהי ישראל. שהיא היא הנהגה עליונה למעלה מן הטבע ומש״ה אמר אלהי ישראל. והבטיחם אם אך כן הוא שהמה אך לה׳ אז יהיה אלהי ישראל עמם וינצלו מן הסכנה:

והרגו איש את אחיו וגו׳. כל שאפשר למעט הסכנה עדיף. ובזה שיהיו מדקדקים להרוג דוקא איש את אחיו שחייב מיתה יכירו כל ישראל שהם מופשטים מרצון עצמו בזה ולא ימצאו גם המה לב לעמוד נגדם באשר יכירו שהמה כמלאכי מרום :