העמק דבר על שמות כד:ד

ויכתוב משה את כל דברי ה׳. ולא כתיב ואת כל המשפטים. מזה מבואר כדברינו בהר״ד דמשפטים כאן הוא תורה שבע״פ:

ויבן מזבח. בשביל קרבנות צבור שהם היו לכריתת ברית:

ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל. שיקריב כל אחד קרבן חגיגה וראיה. והעת קצר שיהי׳ כל ישראל על מזבח אחד. ע״כ עשה מצבה בפ״ע לכל שבט. ובמכילתא איתא וחכ״א שתים עשרה מצבות לכל שבט ושבט. וזה היה הכל כדי שיכלו מעשיהם מהר. ואחר שהקריבו כל יחיד אז וישלח את נערי בני ישראל וגו׳. וכל המעשה שהיה לו לדבר באזני העם ביחוד כאשר יבואר לפנינו. וע״ע מ״ש בס׳ בראשית ל״ה א׳ הבדל תכלית בין מזבח למצבה. והנה אז נתקיים מה שאמרו לפרעה שנדרשים להקרבה הרבה כמ״ש לעיל י׳ כ״ו: