העמק דבר על שמות כג:ה

חמור שנאך. משמעו בלב ממש. ומשום דטעינת ופריקת משא הוא ביחד עם בעליו. ואינו מתקבל על האדם להתעסק יחד עם שונאו:

וחדלת מעזב לו. האי עזב משמעו כי לא אעזבך וכדומה. והוא מ״ע שיהי׳ חדל מעזוב אותו ולילך לדרכו. והי׳ ראוי לכתוב מעזוב אותו אבל דייק המקרא דדוקא אם לו הוא חדל. הא אם הי׳ חמור של עצמו הי׳ פורק זה אסור. אבל אם הי׳ חדל גם בשל עצמו משום שאינו לפ״כ רשאי לחדול:

עזב תעוב עמו. האי עזיבה הוא מלשון עזר. כפרש״י: