העמק דבר על שמות טז:יב

את תלונות בני ישראל. מלה תלונת כתיב מלא וא״ו לפני דגש. והיא זרה לפי דקדוק וכ״כ הראב״ע. ובא ללמד כי שמע לא רק תלונותיהם על ה׳. אלא גם תלונות שעל משה ואהרן. שחשדום שלא מה׳ הוא שיהיו כל הקהל יוצאים. ג״ז שמע ה׳. (וכיב״ז ביארנו בס׳ בראשית ב׳ כ״ה) ללמד שכל המתרעם על משה ואהרן כמתרעם על השכינה. כדאי׳ בסנהדרין דק״י. ע״כ בין הערבים תאכלו בשר. במה שיבא בליל הקודם יכינו לאכול סעודת הצהרים שהוא בין הערבים. וזה בא להראות שאני יודע מחשבתם שמתרעמים עלי:

ובבקר תשבעו לחם. שיהא די לכל הקהל הזה לשובע ולא בצמצום:

וידעתם כי אני ה׳ אלהיכם. ולא משה הוציאכם מבלי רצוני להוציא את הכל. אלא אני אני הוצאתי כולכם ברצוני ואני נותן לחם לשובע כולכם. והדרש במכילתא וידעתם כי אני ה׳ אלהיכם דיין אני להפרע מכם ופי׳ שרמז להם שעוד ישאו עונש בעת אחר ע״ז הרצון. והיינו בעת קברות התאוה: