העמק דבר על שמות יב:מ

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים. יתור לשון יש כאן ומה מקרא חסר אם כתב ומושב ב״י במצרים וגם ידוע הפלא שיש בזה המנין. אבל העיקר דמשמעות מושב. הוא ההכנה שיהיו יכולים ב״י לשבת שם אח״כ. וכבר נתבאר בפ׳ ברית בה״ב שמאז יצא א״א מאור כשדים היה זה הערה מאת ה׳ שמצא לבבו נאמן להוציא ממנו אומה הנבחרת שיהיו נקראים בני ישראל. ועלה אז במחשבה שקודם שיהיו נבחרים במ״ת יבואו בגלות במצרים ואז באו צבאות ה׳ המה מלאכי מעלה להגדיל ולרומם מלוכת מצרים כדי שיהיה בזה מושב יפה לב״י אחר כך. וכמש״כ לעיל ז׳ ד׳. וע״ז בא מקרא זה ומושב ב״י אשר ישבו אח״כ במצרים רד״ו שנה. אבל המושב היה שלשים שנה וגו׳. שא״א היה בן שבעים שנה בצאתו מאור כשדים. והיינו שכתוב עוד.