העמק דבר על שמות יב:יב

ועברתי וגו׳ והכיתי כל בכור. נתבאר לעיל י״א ד׳ דסיבת העברה היתה גורם שיצאו לקראתו כל כח רוחני וזה היה סיבת מיתתם ע״י המשחית וכמו שידוע שכל הרואה מלאך והוא אינו ראוי לכך נפגע ומת כדבר מנוח לאשתו אם לא בהשגחת ה׳. ובזה האופן היה פגיעת העברה זו לכל מי שהיה בו איזה כח ונפגש ממנו ית׳ משום שלא היו ראויים לכך. ונהפך להם אור פני מלך ית׳ לרועץ וכמש״כ לעיל ד׳ כ״ד דמש״ה נסמך ענין מ״ב לפגישת משה רבינו: