העמק דבר על שמות י:כד

ויקרא פרעה. הראב״ע כתב כי היה אחר ג״י שראו אור. ואינו נראה. דא״כ למאי עשה כן אלא בעצם שעת החושך. ושלח ע״י אנשי ישראל. שמאז שנעשו חשובים בעיניו כמש״כ לעיל ט׳ ל״ה נעשו כמה אנשי ביתו ושלח על ידם:

אל משה. כבר ביארנו לעיל ח׳ כ״א דבמקום שביקש הנחה קרא אותו בשמו להוקירו ולכבדו. ולא כתיב כאן ולאהרן באשר השלוחים היו ישראל שהמה דברו עם משה ג״כ כמש״כ לעיל ז׳ א׳ והכל ידעו שהדבר תלוי אך במשה אלא שעד כה היה אהרן המליץ בינו ובין פרעה. ועתה כסבור פרעה שהשלוחים אנשי ישראל יהיו ביניהם. ומסתמא הלך גם אהרן כדבר ה׳ אלא שלא קראו פרעה ע״פ דברי רשעי ישראל שהיו בביתו ואמרו כי אין להם פחד ממשה והם יהיו המליצים וכמו שיבואר במקרא כ״ח:

רק צאנכם ובקרבם. אע״ג שידע פרעה שבדעתם להקריב וכמו שאמר משה לעיל כי את תועבת מצרים וגו׳. אבל חשב כי די לכל א׳ שור או שה. ולא צאן ובקר דמשמעו יותר כמש״כ בס׳ בראשית ל״ד כ״ח. ובזה הספר כ״א ל״ו. ולא ביקש סוסיהם וחמוריהם וגמליהם שאינם בכלל בקר וצאן היינו משום שסיים. גם טפכם ילך עמכם. והדבר מובן כי לא ילכו ברגלים אלא על נושאי אנשים: