העמק דבר על דברים ד:ל

בצר לך. החל להתנבאות על חרבן וגלות השני ואמר בצר לך. הרבה צרות:

ומצאוך כל הדברים האלה. שנזכר למעלה ועבדתם שם אלהים וגו׳. אבל אז יהיה בהכרח כמשמעות ומצאוך שירדפוך וישיגוך לידי כך:

באחרית הימים. כבר נתבאר בס׳ בראשית מ״ט דמשמעות זה הלשון אינו אחרית ימי העולם אלא אחרית אותה תקופה שמדבר בה וכאן ג״כ הפי׳ באחרית תקופת הגלות. ולא כמו בפעם הראשונה דכתיב ובקשתם וגו׳ ולא כתיב באחרית הימים. שבאמת בעת ששבו מבבל לא״י לא כלה תקופת הגלות. שהרי עדיין היו משועבדים לפרס. אבל כאן לא יגיעו לתשובה זו עד אחרית תקופת הגלות:

ושבת עד ה׳ אלהיך. הוא תשובה שלמה שמגעת עד כסא הכבוד:

ושמעת בקלו. הוא עסק התורה והנבואה. ובפ׳ הגאולה בסדר נצבים יבואר יותר: