העמק דבר על דברים לג:י

יורו משפטיך ליעקב. ברכם עוד שיהיו מורי הוראה כי כבר הבדיל ה׳ את כל שבט הלוי להיות נושאי ארון ברית ה׳ היינו כח התורה כמו שנתבאר בפ׳ עקב. וברכה זו היא בשני אופנים. א׳ הוראה הפשוטה מה שכבר נגמר הדין ע״פ משפטי הקודמים ומחוקקי ישראל. יבאו המה שבט לוי ויורו הלכה. למעשה לכל שואל. וזהו ליעקב והנה אהרן לבדו נתברך מפי ה׳ במה שאמר ולהורות את ב״י ועתה ברך משה את כל שבט לוי וכדאיתא ביומא פ״ג לא אתי דאורי אלא משבט לוי. וביבמות דפ״ו איתא דבראשונים כתיב ושוטרים הלוים לפניכם. ב׳ ותורתך לישראל. עוד יורו לתלמידים המכונים בשם ישראל. איך לעשות הלכות מחודשות וכמו שאמר יאשיהו המלך בד״ה ב׳ ללוים המבינים לכל ישראל וגו׳ עתה עבדו את ה׳ אלהיכם ואת עמו ישראל. וביארנו ס״פ בא ור״פ דברים שהזהירם להרביץ תורה ומש״ה אמר להלוים המבינים לכ״י:

ישימו קטורה באפך. מובן מאליו דזו הברכה מיוחדת רק בכהנים. שהרי לוים אסורים:

וכליל על מזבחך. היינו עולות. והנה זה אינה ברכה כ״כ. שהרי נצטוו על כך. אלא בשביל הברכה שיבא ע״ז ביחוד מש״ה הקדים הסיבות שיביאו הברכה על אלה שני הדברים: