העמק דבר על דברים לא:ט

ויכתוב משה את התורה הזאת. עוד לא השלימה עד שמגיע למקרא כ״ד דכתיב עד תמם. אבל כאן לא מיירי בהשלמת התורה. אלא כתב עד כה ותפר היריעות ונתן לכהנים. ועדיין לא צוה להניחה בארון כ״ז שלא נגמרה:

בני לוי. כבר נתבאר לעיל ח׳ דזה הלשון מורה דוקא ת״ח דזה מיוחד לשבט לוי בכלל. ובשביל שהכהנים קדושתם מסייע הרבה לעמל תורה מש״ה ייחד משה להם הנתינה ועדיין קשה לשון בני לוי. ולא כתיב הלוים. מזה למדו חז״ל פ׳ הנזקין דבקרה״ת כהן ואח״כ לוי ואח״כ ישראל. (וע״ע לעיל ס״פ שופטים דשם למדנו דבכל מקום שנקבצים כהנים וישראל. הלוים באמצע):

הנושאים את ארון ברית ה׳. גם זה נתבאר שם שלא מיירי בנשיאת הארון כמשמעו. אלא כח התלמוד שהוא ארון ברית ה׳:

ואל כל זקני ישראל. שגם המה משתתפים במשאה ונגשים לענין מצוין: