העמק דבר על דברים כב:ג

וכן תעשה לחמורו וגו׳. במסכת ב״מ דכ״ז עבדי צריכותא לכל הני פרטי לחידוש הלכה:

לכל אבדת אחיך. מיותר ובא לרבות אפי׳ אבדת קרקע כדאי׳ שם דל״א. ועדיין אחיך מיותר. והכי מיבעי לכל אבדתו. ומזה דרשו במ׳ ע״ז דכ״ו לכל אבדת אחיך לרבות את המומר והוי כמו דכתיב לכל אבדה לכל אחיך:

אשר תאבד ממנו ומצאתה. הוא מצוה שתמצאנה. פי׳ דמצאתה משמעו דאתא לידך כמש״כ מדיוק הלשון בפ׳ שמיני. והזהיר הכתוב שאם תראה אזי ומצאתה. תקח לידך. ומכ״מ נכלל בזה שאם תבוא לידך. והשבתו לו וכדמוכח בב״ק דקי״ד ב׳ דלמד מזה דאבדת כותי אנס אע״ג דבא לידו מותר. [ובזה מתיישב רומי׳ דגמ׳ ב״מ דכ״ו ב׳ וד״ל א׳ עי׳ בנימוקי׳ ובש״מ. ולדברינו ניחא דעובר בעשה ומצאתה]: