העמק דבר על דברים כב:יא

לא תלבש שעטנז. היינו שוע טווי ונוז. וביאר הכתוב איזה שעטנז אסור כשהוא צמר ופשתים יחדו. מתחלה היה כל מין מהם שעטנז בפ״ע ואח״כ חיברם בתפירה או בקשר. זהו משמעות המקרא אבל ובגד כלאים שעטנז. משמע דמתחלה היה כלאים שעירבם ואח״כ עשאן שעטנז. והנ״מ בזה ביארנו בפ׳ קדושים בס״ד: