העמק דבר על דברים יח:ג

משפט הכהנים. במס׳ חולין דק״ל איתא דמש״ה כתיב משפט ללמדנו שהמתנות דין. ופי׳ דלא משלחן גבוה קזכו אלא שהוא ממונו. ולפי הפשט משמעות משפט כך ראוי להיות אחר שאין להם חלק בישראל אם כן נדרשים כל ישראל להספיק צרכיהם ההכרחי מש״ה כך משפטם ליתן להם חלק יפה בבשר ובדגן תו״י וגז לכסות. ומש״ה כתיב דגנך תו״י ולא כתיב כל זרעך לפי דעת הגאונים והרמב״ם אלא משום דאלו חיי הנפש ומש״ה המשפט להיות כן וכמש״כ לעיל י״ד כ״ג ע״ש:

מאת זבחי הזבח. הוא מיותר והכי מיבעי מן העם מן הזבח. אלא ללמדנו דאפילו כהן עצמו אם הוא טבח תמידי חייב במתנות כדאיתא שם דקל״ח כהן קצב שנים ושלש שבתות א״צ ליתן יותר מכאן חייב ליתן ופרש״י שהוא מה״ת. והתוס׳ הקשו א״כ מ״ש שנים ושלש שבתות. ולדברינו מבואר דלשון זובחי הזבח משמע אחר שהוחזק לקצב. וחייב לרבי אחר שתי פעמים ולרשב״ג שלש פעמים מיקרי חזקה: