העמק דבר על דברים טז:ד

ולא ילין מן הבשר וגו׳. לפי דרשת חז״ל פסחים דע״א. האי לבוקר הוא בוקר שני וללמד דחגיגת י״ד נאכל בשני ימים ולילה א׳. אבל א״כ היה ראוי לכתוב ביום השלישי מש״ה למדו מזה המקרא בחגיגה ד״י ב׳ דקאי על העולה שאסור להלין הבשר על מחר. ונמצא דשתי אזהרות בזה המקרא כדרך משנה תורה. אכן אין מקרא יוצא מ״פ. דמיירי בזמן שחרב הבית. וכשם שא״א להקריב על המזבח ביום ט״ו כמש״כ כך אסור לאכול חגיגת י״ד משום דהוי כמזבח שנפגם לאחר הקרבה דאי׳ בזבחים דס״א שאין אוכלין אז קדשים אף ע״ג שנזרק הדם בהיותו שלם. ואע״ג דיש שם מחלוקת תנאים בקדשים קלים מכ״מ הכי קי״ל דגם קדשים קלים אסור לאכול. ועי׳ מש״כ בס׳ ויקרא כ״ו ל״א בבאור סוגית הגמ׳ בזה. וה״נ אחר שחרב הבית א״א לאכול למחר חגיגת י״ד שא״א להקריב אלא משום פסח ובי״ד: