העמק דבר על דברים טו:ז

מאחד אחיך. ממיוחדים שבאחיו היינו עני הגון. שאינו מחזר עה״פ אלא עני שירד מנכסיו והוא חשוב:

באחד שעריך. הוא ההולך מעיר לעיר ומגיע לעירך ג״כ והוי כמו דכתיב או באחד שעריך. אלא בשביל שנשתנו במצות נתינה בין שני אביונים הללו כאשר יבואר. ע״כ לא יוכל לכתוב או. דהוי משמע דשתי אזהרות דכתיב כאן קיימי על שני אופני אביונים הללו מש״ה לא כתיב או. ולשון כי יהיה בך אביון קאי על מאחד אחיך בפ״ע ועל באחד שעריך בפ״ע:

בארצך וגו׳. ואתה יודע טבע האנשים להבין כמעט אם אינן רמאים וכדומה:

לא תאמץ וגו׳. קאי על אחד אחיך. שטבע ישראל להיות רחמנים ולחמול על אדם כושל. אלא ג״ז טבע האדם לחמול על ממונו ולאמץ את לב החמלה. ע״כ בא אזהרה לא תאמץ את לבבך:

ולא תקפוץ וגו׳. קאי על באחד שעריך. שטבע האדם שלא לחוס על מהדורי ובא אזהרה שעכ״פ לא תקפוץ את ידך לגמרי כדאי׳ בב״ב ד״ט א׳ דנזקקין לו למתנה מועטת: