האוצר מספורי צדיקים פט

מאביה הג' ז"ל אך אביה הג' דחה אותה על יום אחר ויהי בשהגיע יום השני הלכה פ"ש אצלו ושוב דחה אותה פעם שנית על יום המחרת וכן עבר ימים הרבה והוא דחה אותה בכל פעם. על יום המאוחר והי' זאת לפלא בעיניה מאד אך לא העיזה לשאלו על זה ובין כך וב"כ עבר זמן רב ופחדה מאד עבור זה כי הבינה אשר לא דבר פשוט הא ולא לחנם עכב אותה הג' מלנסוע. והתישבה בדעתה יהי' מה אשאל את פיו ואשמע מדוע עיכב אותי זה זמן רב ויהי ליום המחרת הלכה לחדרו עוד הפעם ליקח ממנו ב"פ כדרכה וכששמעה אשר שוב דחה אותה אז התחילה לבכות לפניו במר נפשה והפצירה בו מאד שיאמר לה מהות הדבר העיכוב עד כה כי מאד דאגה נפשה על בעלה ובניה אם לא אירע להם איזה נזק ח"ו וכשראה הג' רוב בכייתה הלך החוצה והסתכל לשמים ותיכף שב לחדרו ואמר לה שכעת בא הזמן שתוכל לשוב לביתה ובירכה ברכת פרידה והבטיחה שתשיב לביתה בשלום אל בעלה ובניה וצוותה שאל תדאג על ההפסד שהי' לך בביתך כי אני מבטיחך שהשי"ת ימלא חסרונך ויתן לך הצלחה בכל אשר תפנה. ובעת ההיא הי' הריבליציע הגדולה בעיר ווארשא מקום אשר דרה האשה הנ"ל בת הג' ז"ל וכשבאתה לביתה ראתה שהבית שלהם נשרף לגמרי ולא ניכר מקומו כלל וכל רכושם נשרף אך כל בני ביתה נשארו בשלום בלי פגע ומאז הבינה שמה שעיכבה אביה הי' לטובתה שאם היתה בביתה בעת ההיא מסתמא הי איזה נזק וכן נתקיים אח"ז ברכת אביה כי התחילה לעסוק במסחר י"ש מתוך דחק גדול והצלחה האירה פניה אליהם וגדלו והצליחו בזמן קצר כמו שהבטיח לה אביה הג' ז"ל זי"ע: