האוצר מספורי צדיקים עח

מעשה מהרב הגאון קדמון הר' יחיאל ז"ל אביו של הרא"ש ז"ל אשר נמצא במגילת סדרים אשר בהיותו הר' יחיאל זצ"ל בן ט"ז שנה הי' לו חבר נאמן בישיבה ושמו הר' שלמה הכהן ז"ל וכרתו ברית יחד שכל אחד מהם יהי' לו חלק עם חבירו בכל מצותיהם ומעשיהם ויהי בליל יום הכפורים כבתה נר של שעוה של הר' יחיאל אשר שם בבית הכנסת כי מנהג של האשכנזים להוליך נר שעוה שתדליק כל הלילה וכל היום וכיון שראה שכבה נרו נתירא מאד ובחול המועד נפטר. והיה מנהג של אשכנז שהיו מניחין ארון של מת על אבן גדולה הסמוך לבית הקברות ופותחין הארון לראות אם מחמת טלטול נתעקם המת תוך הארון או אם הוא ישר וקרב הר' שלמה הכהן זצ"ל אצל ד' אמותיו ובכה בקול רם ואמר בפני כל הקהלות אני מזכיר לר' יחיאל גבירי וחבירי לפניכם שיזכור מהברית שכרת עמדי ויהי היום אחרי מותו ימים רבים והר' שלמה יושב ולומד בבית המדרש ביום וירא את ר' יחיאל בחלום יושב אצלו וקורא עמו בהלכה ושאל לו מענינו ואמר לו כי הוא בגן עדן בטוב מאד ושהי' לו כסא מוכן לעצמו בין כל חסידי הדור וא"ל הר' שלמה אנא אדוני ובעל בריתי תמה אני אם יש לך רשות להתראות לבני אדם ויען לי ויאמר דע לך כי יש לי רשות לילך לביתי כבתחילה אלא שאין אני רוצה שמא יאמרו כמה מתגאה עצמו צדיק זה יותר מכל הצדיקים שבג"ע ויהי בששה חדשים אחר זה בליל שבת בחצי הלילה נראה לאשתו בחלום ואמר לה מה אתה עושה הנה מהרי וקומי וקחי בניך ובנותיך והוציאם מהרה מהמקום הזה כי מחר יהרגו כל היהודים שבמקום הזה וכן נגזר על כל הסביבות והתפללנו עליהם ונתקבלה תפלתינו חוץ מעל המקום הזה ותקם ותעש כן וחזרה להציל את אשר לה אחר אשר הוציאה משם לבניה וכולם יצאו בליל שבת עכ"מ וזכות כל הצדיקים יעמוד לנו ולזרענו עד עולם אמן: תם