האוצר מספורי צדיקים עג

ויאמר לו הרב אתה אמרת לי שם אמצא מבוקשי והנה לא נתגלה לי דבר זולת אשר ראיתי א"ל השיך תדע אחי שאלו האותיות הגדולות אשר ראית זה שמו של מי שאמר והיה העולם הוא הבורא הוא היוצר והיה חושב בדעתו השיך שאין דבר זה נגלה לשום בריה ועוד אמר לו תדע אחי כי בבוא אדם לחלות פני שאתפלל על חולה שיש לו אני יורד וטובל ונכנס אל הבית זה אשר ראית באימה ויראה ואני מתפלל שם לפני ההיכל ואחר גמר התפילה אני פותח שער ההיכל ואם אני רואה שאותיות השם הקדוש מאירים ומזהירים זר"ח רב אני יודע שהוא חי ואם אני רואה ענן וערפל סביביו אני יודע שהוא מת וראה חבתך אחי שגליתי לך מה שלא גליתי לשום בריה וחזר הרב לביתו והוריד כנחל דמעה וכה אמר אוי לנו מיום הדין ומה הישמעאל הזה ע"י שידע שזה שמו של הקב"ה כמה כבוד גדול עשה לו וכמה מורא ופחד עולה על ראשו בשעה שנכנס לשם ועי"ז זכה לכל הכבוד הזה ואנן מה נענה מה נאמר שיותר מזה הי' ראוי לנו לעשות ובפרט בהיותינו מזכירים שם ה' ללבוש חרדה עכ"מ: ומעתה עין רואה ואוזן שומעת, תוקף המעשה הנורא הזה ישכיל ויבין עד כמה צריך להזהר בזכרינו שם ה' להיות ביראה ופחד ומכ"ש חלילה להזכיר שם שמים לבטלה השם ישמרינו ויעזרינו לעבדו באמת באהבה ובלב שלם אמן: מעשה מהרה"צ הקדוש המפורסם מוה"ר מאיר יחיאל זצ"ל ממאגלניצע פ"א הי' אתרוגים ביוקר גדול מאד ולהרב הצדיק הנ"ל לא הי' באפשרי להשיג שום אתרוג לברך עליו והי' בצער גדול עבור זה וכשבא קרוב לחג נתוודע להחסידים שלו שבפרייסין יש לגביר אחד אתרוג בתכלית ההידור מאד ונסעו החסידים שלו אליו וביקשו למכור להם האתרוג אך העשיר הזה מיאן בזה ולא חפץ ליתן בעד כל הון ואך מרוב הפצרותם בו יאות להם בזה התנאי שהרה"צ יבטיח לו בבן של קיימא יתן לו במתנה והחסידים הבטיחו