האוצר מספורי צדיקים עא

נותן כסף וזהב לרוב כדי להשיג זאת החכמה ולא יחסר ממני דבר הלא מצער הוא אז אמר לו הרב חלילה לי אם אמכור החכמה זאת במחיר כסף או זהב כי אם בחכמה אחרת שתלמדני אמר לו השיך וכי נעלם דבר ממך הרי כל מה שאני יודע אתה בקי יותר ממני ומה החכמה אשר אני יודע ולא אתה אמר לו הרב יש בך חכמה נפלאה והיא רחוקה ממני אמר לו מה היא החכמה הזאת אמר לו מה שאתה מתפלל על החולים וספרי חיים כו' לפניך הם גלוים זאת החכמה היא נעלמה ממני אם אתה תודיעני סוד החכמה הזאת גם אני אודיעך החכמה אשר ממך נסתרה אז אמר לו השיך הקשית לשאול ולא יתכן שאגלה הדבר זה לשום נברא שבעולם א"ל הרב וגם אני אי אפשר שאגלה החכמה זאת אשר ממך נעלמה אם לא ע"י חליפין חכמה תחת חכמה א"ל השיך דע ידידי שאני מושבע מאבותי שלא אגלה דבר זה לשום אדם א"ל הרב וגם אני מושבע שלא ללמד חכמה זאת לשום נברא אבל אני אומר כיון שהוא לטובתי כדי ללמוד חכמה אחרת מה שאין בי בודאי מותר לי ואין כאן שבועה א"כ גם אתה מותר לך מאחר שאין אתה מוכר החכמה בדמים כי אם בחכמה אחרת אשר אתה צריך לה ובה תהיה מושלם בכל חכמה אז אמר לו השיך הן לו יהי כדברך אבל קשה ממך הדבר ולא תוכל עשוהו אז אמר לו הרב הרי אני מוכן לקבל עלי כל דבר הקשה וכל אשר תאמר אלי אעשה אז אמר לו השיך א"כ שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך עתה קום ולך לביתך והכן עצמך ביום הזה לעת ערב לקבל תענית ב' ימים רצופים והזהר בסעודה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ואחר הסעודה התקן עצמך לבית הטבילה והלבש מחלצות ובב' ימים אלו שאתה מתענה צריך שתטבול בקר וערב ותפשפש במעשיך כי אדם אין צדיק בארץ כו': ויהי כאשר שמע הרב דברי השיך נתלהב לבו ויאמר לו כן אעשה כאשר דברת ויאמר לו לך לשלום וביום הג' תבוא אלי ואודיעך סוד הדבר הגדול הזה ויקם הרב וילך אל ביתו בלב נשבר ונדכה ויעש ככל אשר צוה עליו וירד וטבל ולבש בגדי לבן וכן עשה בשני ימים כאשר צוה והוא הוסיף שלא פסק תעניתו בליל הג'