האוצר מספורי צדיקים קצ

אצלו ושאל לו רבינו הק' אם דוד קאהן חי והשיב לו א"י ורבינו הק' אחז אז את השעפער בידו והעמיד את השעפער על הוואש טישעל ולקח את ההאנדטיך בידו והלך להשולחן ואח"כ חזרה להוואש טישעל ולקח השעפער בידו ושוב העמיד את השעפער שם ואמר הלא תדע דוד קאהן חי ובלילה בא שליח שהוטב לו ושואל עצה אם ליסע לביתו וקרא רבינו הק' לר' אפרים ואמר לו ראה אמרתי לך שהוא חי ראה שאמרתי אמת והי' שם הרב הגאון החסיד ר' יצחק מאיר שליט"א חתן אחיו הק' ואמר לו רבינו הק' בזהל"ק "זעסטו אז אמשמש זעהט אפענע זאכען אין עהר ווערט נישט נתפעל" אמר לו ר' אפרים הלא לי אין זה חידוש מה הי' אז עם אשר קאהן ואח"כ בא בעצמו ושיל את כל נדרו: לו) פ"א בא ידיעה מגיסו של רבינו הק' החסיד ר' משה פיבל ז"ל שכולם נחלו על חולי טיפעס ר"ל ואח"כ בא ידיעה שגם חתנו ר' אברהם ז"ל נחלה ע"ז ר"ל פתאום קרא רבינו הק' ליוחנן משמש ואמר לו מתי היתה זה המעשה מחתנו של ר' משה פיבל ואמר לו כי הם כבר ידעו אח"כ אמר רבינו הק' הנה בליל ש"ק הוא נפל מרעיוני והבנתי שאינו חי הנה הוא הקדוש לבש הדבר בדרך הטבע אבל אנו יודעים האמת שהכל הי' ברוה"ק: לז) פ"א באו אליו חברה פריזירעס עם קוויטלעך וכאשר הגיע להחמישי אשר התנצל א"ע לפניו שאשתו חולה ובנו חולה וגם מעות יש לו אצל אחד שלא יכול לגבות אמר לו רבינו הק' אבקשך ג"כ שתתן לי איזה דבר ושפט האיש בדעתו שכוונתו על מעות לכן אמר שיתן לו אמר לו רבינו הק' לא מעות רק שתתן לי איזה שעות בשבוע היינו שתסגיר את הרעזארע בועש"ק בשעה שהעולם ילכו להתפלל ולא להיות פתוח עד שעה 10 בלילה גם לפתוח במוצש"ק בשעה שהעולם ילכו ממעריב ולא קודם ולא הבטיח לו אמר לו רבינו הק' ראה נא אתה באת אלי שאתפלל בעד אשתך ובנך שיתרפאו ובעד החובות שלך אשר מונחים על קרן הצבי אני מבטיח לך שאם תציית לי שיהי' לכולם רפואה וגם תגבה החוב ויהי' לך פרנסה ולא השיבו כלום שוב א"ל רבינו הק' "אויף וועמען פאר קיקסטו דיך" השיב לו שדר בין העכו"ם והתחילו העולם לשחוק מזה הפך רבינו הק' את פניו לצד העולם ואמר בהקפדה וכי אתם סבורים שאני בדחן ואומר בדחנות על החתונה לי הדבר נוגע לסכנת נפשות ואתם תשחקו ושתקו כולם בפחד, פתאום האיש הנ"ל נפל על הארץ ונתעלף ומי שהי' מכיר את רבינו הק' ואת מזגו הרך והענוג אשר אם הי' רואה אף רק שינוי פנים באחד הי' נתבהל והוא בעצמו הי' מביא מים ומטריח א"ע לרפוא אותו וכאן לא נתפעל מאומה רק אמר לר' אפרים הנ"ל בניחותא תביא לו מעט מים כי ישראל הוא ולקחו אותו לחדר המשמשים ועסקו בו עד שהקיצו אותו וכאשר הוטב לו הלך לרבינו הק' ואמר לו שרצונו לעשות שטר מכירה השיב לו רבינו הק' זה יהי' פנאי אם תבוא אצלי ותאמר שאין לך פרנסה ואח"כ אמר לר' אפרים משמש הנ"ל מה אתה אומר יהי' ציית לי השיב לו בבירור יהי' ציית כי יש לו סימן: לח) עוד כתב לי ר' אפרים הנ"ל אשר בשנת תרס"ה ס"ו שהיו הסטרייגערס וכל העולם היו יראים מהם הוא לא ירא מהם כלל רק פחדו הי' עליהם פ"א בחצות לילה ואני הייתי בחדרו הקדוש בשעה שאכל אז סעודת הערב והי' שם ג"כ הרב הגאון החסיד משעריטץ זצ"ל אצלו פתאום בא יוחנן משמש אצלי ואומר לי בחשאי הנה באו ארבעה יונגען עם מקלות ומורא להביט עליהם ורוצים לכנוס להרבי צעקתי עליו מהרה תסגור הפתח החיצון שלא יכנסו אולם לא הספיק לסגור עד שבאו להפתח מחדר רבינו הק' והתחילו לדפוק על הפתח ושאל לי רבינו